הנימול שפגש את המוהל לאחר 15 שנה
קטע מרגש מתוך היומן של המוהל חזקי ליפשיץ, תלמיד ארגון 'ברית יוסף יצחק':
כביש האספלט הרותח היה חסום לגמרי.
אין ספק שפקקים כאילו רק בנגקוק יכולה לייצר.
לאחר שעה תמימה בה המונית לא זזה ממקומה הוא החליט לרדת מהמונית ולהמשיך ללכת ברגל . הרי הביתה הוא יגיע מהר יותר .
לפתע הוא שומע קול צעקה "רביי..רבייי. פליז סטופ פליז! "
הוא הסתובב לאחור והנה ניצב מולו מזיע ומתנשף אדם קירח וגדל גוף שמביט בו בתדהמה . "אני לא מאמין" הוא אומר לו ופניו מחווירות " אני בטח הוזה. זה ברור!" הוא ממשיך ועיניו נוצצות.
"אני יושב כאן עם אשתי ההרה במסעדת הדגים שממול . אנו מדברים על הבן העומד להיוולד לנו בימים הקרובים ודאגה אחת ממלאת את ליבנו : מה יהיה עם הברית??? אנחנו אנשי עסקים ולא מכירים יהודים נוספים הגרים במקום . השכנים שלנו כולם או בני המקום או אנשי עסקים זרים וברית מילה היא למען האמת הדבר היחידי המקשר ביננו לבין היהדות .על כל השאר פחות חשוב לנו לשמור.. בצר לנו כבר חשבנו לוותר על זה 'איפה תמצאי כאן בבנגקוק רבי או קל וחומר מוהל שהולך פה ברחוב'?! אמרתי לאשתי בציניות .אנחנו יושבים ובוהים בחלונות הזכוכית הארוכים המשקיפים החוצה ופתאום אני רואה אותך . רבי יהודי הולך ברחוב"…. הוא נרגש לגמרי .
"לא רק רבי ..אני גם מוהל" מחייך אליו חזקי ומושיט לו את ידו "הנה לך! מצאת פה מוהל שהולך פה ברחוב!!"
כל זה היה לפני 15 שנה . גרנו אז יחד עם צביקה התינוק בשליחות בבנגקוק שבתאילנד . משם לקחנו אותו היישר לשליח הנמרץ הרב קנטור וחיברנו אותו לקהילה היהודית .
שבוע ויומיים לאחר מכן נערכה ברית מילה מפוארת ומרגשת בבנין הקהילה היהודית בבנגקוק . אורחים רבים הגיעו . כולם משפחה אחת גדולה. פאול התינוק היה נראה מבסוט יחסית לעובדה שהוא התינוק השלישי שמלתי אי פעם …
מרגע זה לאילך הצטרפה משפחת קין לקהילה היהודית .
פאול הקטן היה מבקר בקביעות בבית הכנסת בחגים ובקייטנות הקיץ ואף חגג בר מצווה גדולה עם תפילין ודבר תורה שהוא חיבר בעצמו .
כל אותם שנים מספרים לו הוריו כי הקשר שלו עם היהדות הוא בזכות אותו מפגש אקראי ברחוב עם הספק מוהל ספק מלאך שנשלח אליהם משמיים . הם שמעו שהוא עבר מאז להתגורר עם משפחתו בנפאל . פתח שם בית חב"ד..
לפני יומיים השתתפנו בשמחת הנישואין המרגשת של משפחת קנטור בבנגקוק.החתונה היהודית הראשונה בתאילנד. אנו מהלכים לנו מהחופה אל אולם השמחות כשלפתע אנו שומעים קול צעקה: "רביי..רבייי. פליז סטופ פליז! " ניגש אלי בחור תמיר ויפה בלורית
" זה אתה ! אתה הוא המוהל שלי אתה הוא אליהו מלאך הברית שלי !" הוא אומר ונופל על צווארי .
מאחוריו עומד אביו כשהוא נרגש לא פחות ומספר לנו שמשאת נפשו כל העת היתה להפגיש את פאול שלו עם היהודי ההוא שחיבר שוב בינם לבין היהדות .
כבר אמרנו שאין על העם היהודי שלנו. נכון??
אין על הכח העצום של הברית המאחדת ומחברת בין כל נשמה ונשמה בעולם !!
בכח הזה שקיבלנו – אפשר להתגבר על הכל !!
ליצירת קשר