מל את עצמו

סיפורו של השליח שנימול בגיל חמישים ושתים בפלורידה, הכה גלים ברחבי העולם, וכמובן – הגיע גם לבית הכנסת בו מתפלל הרב ירון. בסיום התפילה חש הרב ירון דחיפה קלה במרפקו. המתפלל היושב לצידו לחש באוזנו: "אני חושש שאיני נימול כהלכה. התוכל לבדוק זאת?". הרב ירון חייך: "לא כל מי ששומע את הסיפור נזקק למילה…" אולם הלה התעקש. משראה הרב ירון שהוא רציני בכוונותיו, נעתר לבקשתו. כמו בסיפורים, הסתבר ש… האיש ערל.

התברר שלאחר לידתו בקולומביה הגיע הרופא המקומי ששימש כמוהל לראותו, והלה קבע שהתינוק נולד נימול ואינו זקוק לברית מילה… חיש מהר מצא עצמו האיש בחדר הניתוח. רגע לפני קיום המצווה, הוא פנה אל הרב ירון ושאלו: "של מי המצווה?" "שלך" השיב הרב ירון. "אם כך" אמר האיש "אני רוצה למול את עצמי". למרות שזאת הפעם הראשונה בחייו שנימול מבקש ממנו למול עצמו, אך לבקשה שכזו לא יכול היה הרב ירון לסרב. הרופא המוהל ביצע הרדמה מקומית והכין את כל התנאים הנדרשים, והיהודי בירך ומל את עצמו.

מה נפלאות דרכיי ההשגחה, כאשר התברר לאחר שנים רבות כי הרופא שהמליץ שלא למול את התינוק, הינו הרופא במדינת קולומביה בדרום אמריקה המשמש לקהילה כ"מוהל" רפואי (כמובן לא הלכתי). רופא זה הינו לא אחר מאשר דודה של היידי, רעייתו של הרב ירון. האחיין תיקן את שעיוות הדוד.

הרופא שנימול

רופא יהודי בפלורידה הגיע לשמש סנדק בברית מילה של יהודי מבוגר. במהלך הברית, סיפר הרופא לתומו שהוא נולד נימול ומשום כך לא עבר מעולם ברית מילה. לאחר בדיקה התברר שהיהודי ערל… הוא עלה אחר כבוד על שולחן הניתוחים ונכנס בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום.

נולד מחדש

חיים נולד בעיר שיראז שבאירן. בהגיעו לגיל שמונה ימים הזמינו הוריו מוהל וארגנו סעודה חגיגית לכבוד ברית המילה, ככל היהודים הכשרים. כשהגיע המוהל ובדק את התינוק, נכונה להם הפתעה. המוהל הודיע שהתינוק נולד נימול. (בדורנו הפירוש של נולד נימול הוא שהילד נולד עם היפוספדיאס) פרוש – מצב פיזיולוגי שבו הנקב של צינור השתן לא במקומו והעורלה הקיימת היא הרבה יותר קטנה מהרגיל. מצב זה עלול להטעות את המוהלים ולגרום להם לחשוב שהתינוק נולד נימול ואינו זקוק לברית מילה. גם במקרה של חיים נפל המוהל בטעות הנפוצה והודיע להורים כי ילדם אינו זקוק לברית מילה, אלא רק לניתוח לתיקון העיוות.

הוריו של חיים המתינו כפי שהומלץ להם עד הגיעו לגיל ארבע. אז הם נסעו עמו לארץ ישראל, שם עבר חיים את הניתוח הנדרש. מבחינה רפואית תוקן הפגם, אולם מבחינה הלכתית הוא לא עבר למעשה כל ברית מילה.

השנים חלפו על חיים מתוך ידיעה שהוא נולד נימול. רבנים שונים עימם שוחח הפליגו בשבחה של הזכות השמורה לאדם הנולד נימול. עם זאת, עמוק בלבו הוא חש תמיד בספקות המכרסמים בו לגבי ברית המילה שלו. איכשהו, לבו לא היה שלם בעניין. המשא הכביד עליו שנים ארוכות, והוא חש שמשום מה היצר הרע שולט עליו, והוא אינו מגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

היה זה בהתוועדות י"ג בתמוז. חיים השתתף בהתוועדות ובהשגחה פרטית הגיע למקום מוהל מומחה שמסר שיעור בנושא… בריתות מילה. המוהל היה לא אחר מאשר הרב ירון עמית. בין היתר עסק השיעור במקרים שונים של אנשים שחיו בידיעה כי נולדו נימולים, וכעבור שנים נתגלה שהם ערלים. המוהל עורר את המשתתפים אודות הנחיצות לבדוק את העניין. חיים שמע את הדברים בחצי אוזן ולא ייחס להם משמעות לגביו. הוא נולד נימול, ואפילו הרבנים הפליגו בשבח מעלתו