ברית שבוצעה בניצול צ'רנוביל בן שבע שנים

יש רגעים בחיים שרק הקב"ה יודע איך הם יסתיימו.

לפני שנים רבות התקשר אליי אלכס אסנין מארגון "ברית יוסף יצחק" ושאל בפשטות:
"יש לנו ברית מחר. תבוא להיות הסנדק?"

עניתי מיד: "בשמחה."

שאלתי: "מי התינוק?"

התשובה ריגשה אותי:
ילד בן שבע, מפרויקט ילדי צ'רנוביל, שעלה ממדינות חבר העמים. בגלל המציאות שבה גדל, לא זכה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו ביום השמיני.
הגעתי לחדרי הניתוח
ילד קטן, אז דימה שמו ,מתוק ומעט נרגש, עומד לפני רגע שישנה את חייו.
נכנסנו לחדר הניתוח. ביקשו ממני להחזיק את ראשו בזמן הברית.
ואז נשמעו הברכות.
"ויקרא שמו בישראל… שלום דובער."
מאותו רגע נוצר בינינו קשר מיוחד.
השנים חלפו.
שלום דובער גדל, התחנך בכפר חב"ד, למד בישיבות, ובכל פעם שנפגשנו הוא היה מחייך ואומר:
"אתה היית הסנדק שלי."
והערב…
עמדתי שוב בכפר חב"ד.
לא בברית.
אלא בחתונה.
רקדתי איתו בהתרגשות עצומה וראיתי את אותו ילד קטן שהחזקתי בראשו מקים בית נאמן בישראל
אין לי מילים להודות על הזכות שנפלה בחלקי.
מזל טוב, שלום דובער!
יהי רצון שתזכו לבנות בית חסידי, מלא תורה, שמחה, אהבת ישראל ודורות ישרים ומבורכים, מתוך בריאות, נחת ושפע עד ביאת משיח צדקנו, תיכף.